פסיכותרפיה גופנית
admin
2016-07-24T09:08:46+00:00
פסיכותרפיה גופנית תופסת את הפרט כיחידה שלמה עם קשר הדוק בין גוף לנפש, ונעזרת במגוון כלים טיפוליים: מגע תנועה, תרגלי נשימה והרפיה ודמיון מודרך. שיטת “הגוף הזוכר” התפתחה מתוך הפסיכותרפיה הגופנית. על פי שיטת הגוף הזוכר, לתקופת ההתקשרות של התינוק עם האם או דמות משמעותית אחרת יש השפעה רבה על התפתחותו הפיזיולוגית הרגשית והקוגניטיבית של הילד, בעיקר בשנתיים הראשונות לחייו. יכולת ההבעה של תינוק בשנתיים הראשונות נעשית בעיקר על ידי תנועה ומגע ובאופן פיזיולוגי, ולכן אלו המושגים והכלים הראשוניים שלו לתקשר עם סביבתו. בשנים אלה הילד עובר מתלות מוחלטת – סיפוק הצרכים ההכרחיים, האכלה, ניקיון, חום וביטחון לעצמאות מוטורית ורגשית כמו אכילה עצמאית, הליכה ודיבור. כמו כן הילד לומד לבטא את עצמו מבחינה רגשית וקוגניטיבית רוצה – לא רוצה, בא לי – לא בא לי, אוהב- לא אוהב. בתהליך הזה הילד נע בין ארבעה עמדות בסיסיות – קיים, זקוק, יכול ורוצה כשהתנועה בין העמדות הללו הכרחית כדי לחיות ולהתפתח באופן תקין. כשהילד גדל ובמהלך התבגרותו הקשיים שחווה בהתקשרות ובהיפרדות מהאם או מהדמות המשמעותית שגידלה אותו נצרבים בגופינו ובאים לידי ביטוי בתחושות, בהתנהגות ובפרשנות, “הגוף זוכר”. בנוסף כאשר אחת מארבע העמדות לא השתכללה ולא התפתחה מספיק, היא מובילה אותנו בבגרותנו להתנהלות לא יעילה. בטיפול נרכשות מיומנויות לפיתוח ולשכלול צורת ההתארגנות בין ארבע העמדות הבסיסיות כדי שהפרט יוכל לנוע בין העמדות באופן חופשי, להיות מסופק ומאושר.
דוגמה מהפעילות שלנו בקליניקה:
לקליניקה הגיע ילד בן 10 רגיש ונבון, שהוריו דיווחו על הפער בין יכולותיו הגבוהות לבין תפקודו בכיתה. הילד מבין את הנלמד ובעל ידע עולם עשיר, אך, לדברי המורים, הוא נמנע מהשתתפות בשיעורים , והדבר עורר פליאה מצד הוריו. בטיפול הושם דגש על טיפוח תחושת המסוגלות – “אני יכול” – חיזוק היכולת של הילד לבוא לידי ביטוי לשתף ולקחת חלק בכיתה. החוויה נבנתה דרך תנועה, מגע ומשחקי תפקיד שדרכם הילד התנסה בחוויית מסוגלות – ” אני יכול” פיתח ביטחון ואומץ ליזום ולפעול גם במרחב הכיתתי, והבין שיש לו מה לתרום לכיתה ושהסביבה מעוניינת לשמוע אותו.
