שיפור יכולות חברתיות

מיומנויות חברתיות מקנות לנו יכולות להתנהגות חברתית הולמת לאירוע, ועוזרות לאדם להשתלב בחברה (גן, ביה”ס, צבא, עבודה ואקדמיה) ולהרגיש שייך, אהוב ומקובל.

ילד חברותי – יש לו יכולת לשתף במה שהוא מרגיש, לספר את חוויותיו ולהביע את עצמו מבלי לחשוש. הוא מפתח את היכולת להקשיב לאחר ולהגיב בהתאם (תהליך סוציאליזציה). יכולות אלה מפתחות ומחזקות את הרשת החברתית, תורמות לביטחון העצמי ולערך העצמי של הפרט, ומשפרות את היכולת לדחות סיפוקים ולהפחית את סף התסכול.

לתנועה יש השפעה על המיומנויות החברתיות מכיוון שהיא פעולה חיצונית היוצרת תלות והדדיות של הפרט עם סביבתו על מנת ליצור הרמוניה ותיאום, לכן בטיפול עובדים על שיפור את איכות התנועה על ידי דיוק, תיאום, והתאמת הקצב. שיפור איכות התנועה מאפשר לפרט להאמין ביכולותיו להשתפר פיזית – ביכולותיו הגופניות ובכישוריו החברתיים. בטיפול אני מעודדת את הפרט לפתח את יכולת התנועה, את הדיוק ואת היצירתיות, מחזקת את היכולת האישית ומזמנת חווית הצלחה, ותחושות של סיפוק ושל מסוגלות אישית. כתוצאה מכך הביטחון העצמי והערך העצמי מתחזקים, וסוללים נתיב להשתלבות חברתית בכיתה, בתנועת הנוער ובחברה.

לשליטה במיומנויות הגופניות בשילוב הדרכה ותרגול יש השפעה על התקרבות חברתית, ואנו לומדים ליישם את הטכניקות התנועתיות בעולמנו החברתי. כשם שמיומנות גופנית דורשת רצף של תנועות, תיאום, תכנון והתארגנות, דיוק וויסות עוצמה, כך מיומנות חברתית דורשת כושר קליטה ועיבוד של סיטואציות, יכולת לתאם תגובה בעוצמה הולמת, יכולת לתכנן תגובה חברתית ולצפות את תוצאותיה, יכולת להיות פעיל וליזום. הטיפול בתנועה מקנה כלים יעילים לפתרון בעיות חברתיות כשהמיקוד הוא בגיוס כוחות, יכולות ומשאבים כמנוף להשגת שינוי והעצמת הכוחות החיוביים.

בעקבות הטיפול בתנועה גדל הסיכוי של הפרט להאמין ביכולתו להיתרם על ידי סביבתו החברתית ולתרום לה, ולהיות חלק מתהליכים חברתיים כמו: הקשבה לאחר והבנת מסרים מילוליים ובלתי מילוליים, הכרה בצורך שלנו בסביבה חברתית ובשייכות אליה, בקשת עזרה, יצירת שיתוף פעולה ועבודת צוות, מתן עזרה, הפחתת ביקורת ושיפוטיות, יכולת עידוד ופרגון, אימון לניהול קונפליקטים חברתיים ופתרונם בדרך יעילה.

לעומת זאת כאשר המיומנויות הגופניות אינן מפותחות הן מעכבות התפתחות חברתית. לדוגמה, בעיות קואורדינציה עלולות להתבטא אצל ילדים בהימנעות ממשחק עם חברים, בחוסר יכולת ליהנות ממשחקי כדור ומשחקי חברה, בהימנעות מתחושת הפסד (חוסר הצלחה), בדימוי עצמי נמוך, ובדימוי עצמי של “לא יוצלח” או “לא יכול”.   אצל מתבגרים ומבוגרים זה יכול להתבטא בחוסר ביטחון, בחוסר רצון להשתתף בפעילויות חברתיות מעבר לביה”ס ולשעות העבודה, ובערך עצמי חברתי נמוך בשל הקושי להצליח בפעילויות המשליכות על המעמד החברתי כגון, ריקוד ונהיגה ופעילויות נוספות הדורשות קואורדינציה ותיאום בין מערכות.

לקביעת פגישה, לחצו כאן